עמ"י
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1593-07-12
01/07/2012
|
בפני השופט:
יוסף בן-חמו
|
- נגד - |
התובע:
1. דוד סויסה 2. שלומי דמרי
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
החלטה |
בפני ערר על החלטת בית משפט קמא, אשר החליט לעכב את ביצוע החלטת השחרור שניתנה על ידו היום בשעה 12:00 עד ליום מחר בשעה 11:00, לבקשת ב"כ המשיבה, וזאת על מנת לאפשר למשיבה לערור על החלטת בית משפט קמא.
בערר שבפני משיגים העוררים על החלטת בית המשפט לעכב את השחרור בכ - 24 שעות. לדבריהם, ניתן להסתפק בעיכוב ביצוע לשעתיים שלוש בלבד.
בבקשה לא מזכירים העוררים את העובדה שבהחלטתה המורה על עיכוב הביצוע קבעה כב' השופטת קמא, כי ככל שיוחלט על ידי המבקשת שלא להגיש ערר, תודיע על כך לשב"ס ולסניגורים של החשודים וזאת ללא דיחוי ולא יאוחר מהיום בשעה 16:00.
ב"כ העוררים לא המתינו על מנת שהמשיבה תשקול הגשת ערר בפרק הזמן שהוקצב לה על ידי בית משפט קמא, ומייד לאחר ההחלטה, כשעה לאחר ההחלטה, הוגש הערר שבפני.
נקבע, לא אחת, כי הפעלתה של הסמכות קבועה בסעיף 55 לחוק המעצרים, להשהייתו של שחרור, מסורה לשיקול דעתו של השופט היושב בדין האמור לאזן, בין היתר, בין חזקת החפות העומדת לעורר, וזכותו לחירות לבין זכותו של הציבור. הכל מצווים לנקוט בזהירות מיוחדת ולא רק במעצרו של אדם אלא גם בשחרורו. יש לאפשר בחינה באופן יעיל של החלטת בית משפט קמא לא רק על ידי הסניגוריה אלא גם על ידי התביעה המופקדת על האינטרס הציבורי.
משניתנה סמכות לשופט המעצרים לאפשר לתביעה לערור על החלטתו בעוד החשוד נתון במעצר, מן הראוי כי יעשה שימוש שקול בסמכותו ויתן שהות לערכאה הגבוהה לבחון את החלטת השחרור. יש לקחת בחשבון כי בנסיבות מסוימות יש בשחרור מיידי של עצור כדי לסכל את תכלית המעצר וממילא נשללת זכותה של התביעה להביא את ההכרעה בדבר האינטרס הציבורי בהמשך המעצר בפני ערכאת הערעור. לפיכך, בדונו בבקשת עיכוב ביצוע שחרור ובהתקיים עילת מעצר מבוססת על פניה, נהג נכון בית משפט קמא כאשר נתן משקל נכבד לעצם קיומה של ערכאת הערעור כמו גם להודעת המדינה כי היא שוקלת להעביר את החלטתו תחת שבט הביקורת[ ראה בין היתר בש"פ 11109/03, 10928/03].
הגשת הערר מייד לאחר מתן ההחלטה מבלי לאפשר לתביעה למצות את האפשרות שניתנה לה על ידי בית משפט קמא, ולו שעות ספורות לשקול את עמדתה, יש בה משום ניסיון למנוע באופן מעשי הגשת ערר ולמנוע העברת החלטת בית משפט קמא תחת שבט הביקורת של ערכאת הערעור.
לפיכך, לא מצאתי הצדקה לקבוע את הערר על אתר.
ככל שיוגש ערר על ידי המדינה עד השעה 16:00 הערר ישמע ביום מחר, בשעה 09:00.
ככל שלא תתקבל החלטה עד השעה 16:00 על הגשת ערר, ישוחררו המשיבים בתנאים שנקבעו על ידי בית משפט קמא, בשעה 16:00, שכן, לכך כיוונה ככל הנראה כב' השופטת קמא.
המזכירות תודיע תוכן ההחלטה מיידית לסניגורים ולנציג המשיבה.
ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים.